ישנם תינוקות שנולדים עם רגל הפונה כלפי פנימה ומטה, עיוות שזכה לכמה שמות: קלאב פוט, רגל סוסנית, רגל קלובה או רגל קלוטה. מדובר על 1-2 לידות לכל 1000 תינוקות, שזה אומר שבארץ נולדים מעל 300 יילודים בשנה. ניתן לאבחן מצב של קלאב פוט טרום לידה או לאחר הלידה. הטיפול מהותי וחשוב כדי לאפשר לילד או לילדה התנהלות תקינה לכל אורך החיים. כאן אני רוצה להרגיע הורים לילדים עם קלאב פוט ולהדגיש, כי בדרך כלל הטיפול משיג תוצאות מצוינות.
מה זה קלאב פוט?
קלאב פוט פירוש משמעותו עיוות אורטופדי תלת ממדי של כף הרגל, המערב את כל חלקי כף הרגל והקרסול. בפועל, הרגל מופנית כלפי פנים ומטה.
ניתן לסווג את תופעת הקלאב פוט לשלושה:
- תנוחתי – קל.
- אדיופטי – עיוות משמעותי בילד בריא.
- קלאב פוט תסמונתי – הכוונה שהעיוות מגיע כחלק מתסמונת בילד שאינו בריא.
התופעה יכולה לבוא לידי ביטוי בקלאב פוט ברגל אחת, או בשתי הרגליים באחוזים דומים, התופעה שכיחה יותר בבנים. המונח קלאב פוט קיבל הרבה כינויים. ראשית, משמעות המושג עצמו באנגלית, מקורו בלטינית טליפס אקינורוס congenital talipes equinovarus טלי-פס = רגל; אקינו = עיוות כלפי מטה; ורוס = העיוות של הרגל כלפי פנימה.
בעברית תסמונת רגל קלובה, קלוטה או סוסנית.
כיצד מאבחנים רגל קלוטה או רגל קלובה?
ניתן לזהות קלאב פוט במסגרת סקירת מערכות, בדיקה המתבצעת במהלך ההריון. לציין כי אבחנת קלאב פוט בהריון יכולה להתברר לעיתים כמנח של העובר ולא כרגל קלובה אמיתית. במצבים אחרים, נזהה את הקלאב פוט לאחר הלידה בבדיקה גופנית. מדובר במראה האופייני לרגל שאינו משתמע לשתי פנים ולכן אין צורך בבדיקות נוספות לאישוש האבחנה.
טיפול בכף רגל סוסנית
קלאב פוט לעובר או ליילוד יכול להיות מצב לא נעים ויחד עם זאת, אם מטפלים, ניתן להגיע לתוצאות מצוינות!
לעומת זאת, אם המצב לא מטופל ייווצר עיוות קשה עם נכות משמעותית, תופעה אותה ניתן לראות בעיקר במדינות מתפתחות (Neglected Club Foot). כשמדובר בקלאב פוט בעובר הטיפול מתחיל עם גיבוס סדרתי אותו אנו מחליפים מדי שבוע ולמשך כחודש וחצי. זאת במטרה לתקן את כף הרגל. בשלב הבא, נבצע ברוב המקרים (95%) ניתוחון לשחרור גיד אכילס ונגבס את הרגל/ים לשלושה שבועות נוספים. לאחר מכן על מנת לשמור על התיקון שהשגנו נשתמש בסד ייעודי עם נעליים מתקנות ולמשך 3-4 חודשים באופן קבוע מלבד לרחצה באמבט פעם ביום. לאחר מכן נעבור להמשך טיפול בלילה בלבד (10-12 שעות) עד גיל 4, זאת במטרה שהעיוות לא יחזור, גם כשמדובר בקלאב פוט קשה.
כאמור, אחוזי הצלחת הטיפול גבוהים. מדובר על שיעורי הצלחה של מעל 90%. כ-20% מהילדים יזדקקו לניתוח נוסף להעברת גיד בגילי 3-4.
קלאב פוט טיפול הדורש שיתוף פעולה
הורים לילדים עם קלאב פוט שימו לב! מדובר בטיפול שדורש שיתוף פעולה, במיוחד כשהתינוק מגיע לגיל שנה-שנתיים ומתנגד להמשיך ולישון עם הסד. חשוב, עם מלוא ההכלה וההבנה, להמשיך בטיפול, כדי שהתוצאות יישמרו ועל מנת שהקלאב פוט לא יחזור.
הקשר בין קלאב פוט תסמונת דאון וגנטיקה
קלאב פוט גנטי הוא מונח שמתאר מקרים בהם יש סיכוי מזערי להתפתחות התופעה אצל העובר, כאשר אדם ממשפחתו סבל מקלאב פוט קשה או קל. סוגיה נוספת שעולה לא מעט וחשוב לי להבהיר היא הקשר בין קלאב פוט ותסמונת דאון. במקרה הזה חשוב לי להבהיר, שאין שום קשר וכל מקרה לגופו.
קלאב פוט ביטוח לאומי
בזכות הרחבת סל הבריאות, החל מחודש ינואר 2017 כל מי שסובל מקלאב פוט זכאי לקבל טיפול, כולל שימוש בסד. זאת על בסיס המלצת אורתופד מומחה בתחום. ישנן קופות חולים שאף מציעות הנחות משמעותיות לאביזרים, כולל נעלי קלאב פוט ייעודיות.
רגל קלוטה טיפול – אצל המומחה ד״ר מנחם זינגר
כמומחה לאורתופדיה ילדים משנת 1999, ניתן לפנות לד״ר מנחם זינגר להתייעצות והמשך טיפול בכל הקשור להבדלי אורך ותיקון עיוותים ובעיות בכפות הרגליים. ד״ר זינגר הוא בוגר רפואה משנת 1996 (בהצטיינות) ובעל תואר מוסמך באורתופדיה מטעם אוניברסיטת תל אביב וכיום משמש כמרצה קליני באותה אוניברסיטה, בעל תעודת מומחה בכירורגיה אורתופדית משנת 2006 העוסק באורתופדית ילדים באופן אקסקלוסיבי. בנוסף להיותו חבר בחברה האירופאית והישראלית לאורתופדית ילדים, ד״ר זינגר משמש כמנהל היחידה לאורתופדית ילדים במרכז הרפואי וולפסון, ומשמש כיו"ר החברה הישראלית לאורתופדית ילדים.